<h1>רבינו בחיי, שמות כ"א ח'</h1>
<h2>דף לד.</h2>
ר' עקיבא סבר יש אם למקרא, כיון שפרש טליתו עליה שוב אינו רשאי למכרה, ור' אליעזר סבר יש אם למסורת, הבין ר' עקיבא מלת בבגדו מלשון בגד ממש כמו, [בראשית ל"ט י"ב] ותתפשהו בבגדו, ולכך אמר כיון שפרש טליתו עליה והם הקדושין, כענין שכתוב [רות ג' ט'] ופרשת כנפיך על אמתך, שאילו היה מלשון בגידה היה הכתוב ראוי לומר בגדו בקמ"ץ חט"ף, אבל הוא לשון בגד וטלית. ומה שאמר בה כמו עליה, כלשון הכתוב [נחמיה ב' י"ב] הבהמה אשר אני רוכב בה, שהוא כמו עליה, ורבי אליעזר הבין מלת בבגדו מלשון בגידה ואע"פ שלא אמר בבגדו בקמ"ץ חט"ף ואמר בבגדו בחיר"ק תחת הבי"ת. מלשון בגידה הוא, ולשון מקור הוא כמו [ויקרא כ"ו כ"ו] בשברי לכם מטה לחם, ולכך הזכיר לשון בה שהרי לשון בגידה לא מצאנוהו כי אם בבי"ת, והוא שכתוב [מלאכי ב' י"ד] אשר אתה בגדתה בה, וכתיב [שם ט"ו] ובאשת נעוריך אל יבגוד, וכתיב [הושע ה' ז'] בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. ורבי שמעון סבר יש אם למקרא ולמסורת, ודרשינן כלהו בלשון בגד ובלשון בגידה. ובמדרש [שמו"ר ל' ד'] וכי ימכור איש את בתו לאמה, אמר הקב"ה לישראל בת אחת היתה לי ומכרתיה לכם לאמה שאין אתם מוציאין אותה אלא חבושה בארון. [שם ז'] לא תצא כצאת העבדים, נהגו בה כבוד ששביתם אותה מאצלי, שנאמר [תהלים ס"ח י"ט] עלית למרום שבית שבי. אם רעה בעיני אדניה, אם ישראל רעים שאינם מקיימים את התורה, והפדה האב, כלומר תסתלק השכינה מהם, והרי במתן תורה לעם נכרי לא ימשול למכרה, לא נתנה לאומה מאומות העולם אלא לישראל וישראל בוגדים בה.
